עמרי מירן, בן 47 מנחל עוז.
באותה שבת עמרי, לישי - אשתו ובנותיהם- רוני בת השנתיים וחצי ועלמא בת החצי שנה, היו בממד.
המחבלים ימ"ש הגיעו אליהם יחד עם תומר ערבה הי"ד, שעבר בין בית לבית באיומי המחבלים וביקש שיפתחו את הדלת. כשהם פתחו את הדלת הם כיוונו אליהם את הנשק ולא איפשרו להם לקחת את עלמא שעדיין ישנה. תומר החליט להתערב וביקש מהמחבלים שיאפשרו לעמרי להביא אותה, אחרי תחנונים הסכימו המחבלים ועמרי חזר עם עלמא בוכה בזרועותיו.
הם הועברו למשפחת עידן, שם היו על הרצפה לצד צחי, אשתו וילדיו, מאוחר יותר הביאו לשם המחבלים את יהודית ונטלי. המחבלים לקחו את עמרי, צחי, יהודית ונטלי רענן (יהודית ונטלי שוחררו בעסקה הקודמת). כל השאר נשארו בבית שעות, מסתתרים, עד שהגיע הצבא.
כשעמרי נחטף צעקה בתו, רוני "אבא שלי אבא שלי", לישי הייתה צריכה להחזיק אותה שלא תרוץ איתם.
עמרי גדל ביסוד המעלה והגיע לנחל עוז בעקבות חבר.הוא למד שיאצו יש לו סטודיו לטיפולים בקיבוץ שנקרא "כאחד האדם", הוא עובד גם בנוי בקיבוץ. כולם מכירים אותו בזכות החיוך שלו, הוא אדם חברותי, נעים, משרה רוגע.
עומרי, לישי ובנותיהם
מוזמנים להוריד את הכרטיסייה עם שמו של עמרי אל הטלפון, ומעכשיו להתפלל עליו ובעז''ה שאור יחד עם כל שאר החטופים יחזרו עוד היום בריאים ושלמים בגופם ובנפשם:
בבקשה מלאו את הטופס שנוכל ליידע אתכם בעז''ה בבשורות טובות על עמרי:
https://forms.gle/BU94XnsZaoRyeuM87